מהן זכויות היוצרים של אדם אשר כתב מאמר באינטרנט ומאמרו הועתק והופץ ללא מתן קרדיט לכותב?
בית המשפט המחוזי בתל אביב עסק לאחרונה בסוגייה של העתקת מאמר שפורסם באתר אינטרנט והועתק לאתר אחר ללא מתן קרדיט לכותב המאמר המקורי. פסק הדין עסק בשאלות כמו זכותו המוסרית של הכותב וכן זכותו החומרית.
רקע
מאמנת אישית כתבה מאמרים ופרסמה אותם באתר שלה ובאתרים המאפשרים פרסום מאמרים. חברה המפעילה אתר אינטרנט האוסף תכנים מאתרים שונים, העתיקה את המאמר, והפיצה אותו הן באתר שלה, והן בתפוצת דואר אלקטרוני. המעתיקים שינו את כותרת המאמר וכן הוסיפו לו תמונות.
טענות הצדדים
הכותבת טענה כי החברה העתיקה את המאמר על מנת להפיק ממנו רווח, ואילו החברה טענה כי הכותבת פירסמה את המאמר במספר אתרים אשר מאפשרים שימוש חופשי במאמרים, תוך שהם מפנים לתקנון אתר בו פורסם המאמר, אשר מאפשר שימוש חופשי בתוכן האתר.
הכותבת הפנתה את בית המשפט לאותו תקנון אליו הפנו המעתיקים, ועל פיו, על המעתיק לכלול את שם מחבר המאמר כפי שהוא מופיע באתר המאמרים החופשי.
המעתיקים טענו כי הגיע אליהם אי-מייל של אדם אשר טען כי הוא זה שרשם את המאמר וכן כי כאשר הודיעה להם הכותבת כי המאמר פרי עטה, הסירו את המאמר. על כן ביקשו לחסות בהגנה של מפר תמים.
הכרעת בית המשפט
בית המשפט קובע כי על מנת לענות על השאלה האם הופרה זכות היוצרים של הכותבת יש לענות על 4 שאלות משנה:
האם חלה על המאמר הגנת זכות יוצרים?
בית המשפט קובע כי המדובר ביצירה ספרותית מקורית, דבר המקנה על פי חוק זכויות יוצרים הגנה ליצירה.
האם לתובעת בעלות בזכות היוצרים?
בית המשפט קובע כי יוצר היצירה הוא הבעלים הראשון שלה, וזכות זאת מקנה לבעלים לעשות ביצירה שלו מגוון שימושים ובהם פרסום. כמו כן קובע בית המשפט כי זכות היוצרים כוללת גם זכות אישית שלא ניתנת להעברה, בתור יוצר היצירה, שהיא זכות שלא יהיה פגם ביצירתו וכי שמו ייקרא על יצירותיו, זכות זאת נקראת זכות מוסרית. (על מנת להבהיר - יוצר יכול לבצע פעולות שונות ביצירותיו כמו מתן זכות הפצה וכו' אולם הזכות המוסרית הינה זכות אישית ליוצר עצמו שלא ניתן להעבירה).
כמו כן קובע בית המשפט כי הוכח על ידי הכותבת כי היא כותבת המאמר וכי לא עומדת למעתיקים הגנה של מפר תמים, אותה מפרש בית המשפט בצמצום ורק כאשר אין למעתיק כל חשד בדבר מיהות היוצר.
האם הופרה זכות היוצרים?
בית המשפט קובע כי בכך שהועתק המאמר והועמד לרשות הציבור, ללא הסכמת הכותבת, וללא צירוף שמה, מתקיימת הפרת זכות יוצרים, זאת לאחר התרשמות בית המשפט מהיצירה בכללותה ולא במבחן טכני של השוואה מכנית, ונקבע כי היצירה הועתקה.
בית המשפט קובע כי העתקת המאמר מאתר מאמרים חופשי, ללא עמידה בתנאי התקנון לפיו על המעתיק לציין את שם כותב המאמר, מתקיימת הפרת זכות יוצרים.
כך גם באשר לזכות המוסרית של הכותבת, בית המשפט קובע כי גם הועתק המאמר ללא ציון שם הכותבת, וגם בוצע במאמר שינוי שהוא שינוי הכותרת, דבר שעלול להשפיע על התייחסות הקורא ליצירה, ויש בו לפגוע בכבודה של הכותבת.
הסעד
בית המשפט קובע כי אם הופרה זכות מוסרית או זכות היוצרים, ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של עד 100,000 ש"ח, תוך התחשבת בשיקולים שונים לצורך קביעת הסכום.
בית המשפט מתחשב בכך שהמאמר פורסם באתרי מאמרים חופשיים שמהם ניתן להעתיק את המאמר ללא קבלת הסכמת הכותב (אולם אסור לערוך בהם שינויים וחובה לציין את שם הכותב המקורי)
בית משפט מתייחס למשך ההפרה אותו הוא אומד על טווח של מספר חודשים בהם פורסם המאמר.
בית המשפט קובע כי אומנם אין צורך להוכיח נזק בפועל, אולם, אם לכותבת היה נגרם נזק היא היתה מצביעה עליו, דבר שלא עשתה. לעומת זאת קובע בית המשפט כי המעתיקים בפעולותיהם הציגו אתרם כבעל תוכן משמעותי.
על כן, קובע בית המשפט כי המעתיקים יפצו את הכותבת בסכום של 20,000 ש"ח וכן פוסק לכותבת שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ש"ח.
הכותב הינו עורך דין העוסק בתחום הקניין הרוחני וזכויות יוצרים.
